פסיכומטרי – הכנה לפסיכומטרי עם טיפים של 7 שנים! |

הבלוג הכי פסיכומטרי!

פסיכומטרי מנצחים ב- 7 דרכים !

הבחינה הפסיכומטרית – מטרות ויעדים

יום ראשון 9 כאוגוסט, 2009

כולם רוצים לקבל ציון גבוה וכולם רוצים להתקבל לחוג הכי מבוקש באוניברסיטה, אבל למה אנחנו בכלל ניגשים לבחינה פסיכומטרית? מהן המטרות של הבחינה והאם היא באמת יעילה לצורך מיון מועמדים ללימודים בתחומים השונים?

מאז שנת 1981 משמשת הבחינה הפסיכומטרית כשיטת המיון המרכזית ללימודים במוסדות אקדמיים שונים.

בימיה הראשונים כללה המבחינה הפסיכומטרית שאלות בתחומיי ידע כללי, השלמות של סדרות של צורות ושאלות נוספות, שהוחלט להסירן ואינן קיימות במתכונת הנוכחית.

ברוב מוסדות החינוך להשכלה גבוהה משוקלל ציון הבחינה הפסיכומטרית עם ממוצע ציוני תעודת הבגרות, כדי להעריך את התאמתו של המועמד ללימודים אקדמיים בתחומים שונים.

מהן מטרותיה של הבחינה הפסיכומטרית?

כבר שנים ארוכות מתנהל דיון ער בשאלה האם הבחינה הפסיכומטרית היא הכלי היעיל וההוגן ביותר למיון ולקבלה לתחומיי לימוד שונים במוסדות להשכלה גבוהה.

לצד אלה המצדדים בשיטת מיון מסורתית זו ישנם אחרים הסבורים, כי תוצאות הבחינה הפסיכומטרית לא מנבאים בהכרח את התאמתו או אי התאמתו של המועמד לתחום לימודים מסוים ואת סיכויי הצלחתו.

למרות חילוקי הדעות בנושא יעילות והגינות הבחינה, היא עדיין משמשת ככלי המיון המרכזי של מועמדים שונים למוסדות הלימוד בארץ, וזאת מכמה סיבות.

המבחן הפסיכומטרי הוא אחד הכלים היעילים ביותר לחיזוי ההצלחה העתידית בלימודים

מטבע הדברים, מספר הסטודנטים היכולים ללמוד בכל אחד מחוגי הלימוד במכללות ובעיקר באוניברסיטאות הוא מוגבל.

לדוגמה, מספר המקומות הזמינים לסטודנטים חדשים בחוג ללימודי משפטים הוא נמוך בצורה משמעותית ביחס למספר המועמדים המעוניינים להתקבל.

מסיבה זו, אחת ממטרות הבחינה היא לנבא בצורה כמה שיותר מדויקת את סיכוי ההצלחה של כל אחד מהמועמדים ולהבטיח כי הם יסיימו את מסלול הלימודים ולא ינשרו חלילה בשלב כלשהו.

במחקרים שנעשו בנושא, נמצא כי ישנה התאמה סטטיסטית גבוהה בין מידת ההצלחה במבחן הפסיכומטרי ובין מידת ההצלחה בלימודים האקדמיים.

המבחן הפסיכומטרי ככלי הערכה המספק מידע מדויק

המבחן הפסיכומטרי מאפשר דרוג אחיד של המועמדים לפי סולם הערכה קבוע ומדויק ובאותה מידה אינדיבידואלי, והוא מושפע פחות מנסיבות סביבתיות, כדוגמת רקע סוציואקונומי שונה או כל משתנה אחר.

מטרתן של השאלות השונות בפסיכומטרי היא למיין את הנבחנים, כאשר מרבית השאלות בבחינה, בערך כ-45 אחוזים מהן, הן שאלות בסיסיות שמידת המיוניות שלהן היא נמוכה, כ-35 אחוזים מהשאלות הן ברמת קושי בינונית ויותר, ו-20 האחוזים הנותרים הם שאלות ברמת קושי גבוהה יחסית.

מבחני הבגרות לעומת מבחן פסיכומטרי אינם כלי מיון מדיוק, יעיל וטוב מספיק.

במחקרים שנעשו בנושא נמצא כי קיימת רמת התאמה נמוכה בין מידת ההצלחה במבחני הבגרות ובין מידת ההצלחה בלימודים האקדמיים.

שכן, לעיתים ישנם בתי ספר תיכוניים המכינים את התלמידים טוב יותר לקראת בחינות הבגרות, וניתן לראות הבדלים ניכרים בגובה ממוצעי הבגרויות המשוקללים שהושגו בבתי ספר מסוימים ביחס לבתי ספר אחרים.

ישנם גורמים רבים נוספים, כדוגמת: התמדה, מוטיבציה, השגיות, נחישות ויצירתיות המשפיעים לא פחות על סיכויי ההצלחה בלימודים.

אמנם, נהוג לחשוב כי הבחינה הפסיכומטרית בודקת את היכולות והשליטה בתחומים עליהם נבחנים אך בפועל נבדקות גם תכונות אחרות.

למעשה, לבד מהנושאים השונים המופיעים בבחינה, נבדקות בעקיפין תכונות אופי שונות הבאות לידי ביטוי בבחינה, כדוגמת: עמידה בלחץ, יכולת אלתור, נחישות, הישגיות ותכונות נוספות.

תגובה אחת »

[…] של המועמדים, אך לעיתים מסיבות שונות, לא נבחנו המועמדים בבחינה הפסיכומטרית. בחינת אמיר (ראשי תיבות: אנגלית מיון לרמות) היא בחינה […]

13 באוגוסט, 2009 | 19:09
הוספת תגובה

התגובה

עוד בנושא: