פסיכומטרי – הכנה לפסיכומטרי עם טיפים של 7 שנים! |

הבלוג הכי פסיכומטרי!

פסיכומטרי מנצחים ב- 7 דרכים !

התמודדות עם לחץ לפני בחינה פסיכומטרית – איך עושים את זה?

יום שני 5 כאוקטובר, 2009

אין אדם שלא חושש מבחינות. חלקינו יודעים להתמודד טוב יותר וחלקינו לא יודעים התמודד עם חרדת בחינות בכלל! מה עושים וכיצד מתמודדים עם הלחץ הטבעי לפני בחינה פסיכומטרית?

הבחינה הפסיכומטרית מהווה כיום אחד הפרמטרים המרכזיים בחישוב ציון ההתאמה, הנדרש לצורך קבלה למוסדות לימודים אקדמיים.

ככזו, מעוררת הבחינה לחץ, מתח וחרדה בקרב הניגשים אליה, אשר שואפים להשיג ציון אופטימלי, שיפתח בפניהם את שערי החוגים המבוקשים במוסדות להשכלה גבוהה ויסלול את דרכם לפקולטאות היוקרתיות והנחשקות.

כמו לקראת כל מבחן אחר חווים מרבית המתכוננים לבחינה הפסיכומטרית תחושות של התרגשות ומתח טבעי, המלוות את תקופת ההכנה והלמידה, להן מיוחס ערך מוסף בחידוד יכולת קליטת החומר והעצמת הריכוז.

אולם נוכח משקלה המשמעותי של הבחינה הפסיכומטרית, אשר נתפסת לא אחת כחורצת גורלות, חווים חלק מהניגשים למבחן תופעה בלתי רצויה של חרדת בחינות.

תופעה זאת המהווה גורם מכשיל ומנטרל, אשר פוגע בהתכוננות לקראת המבחן כמו גם בהתמודדות עם אתגרי הבחינה עצמה.

גורמי ומאפייני הלחץ לקראת המבחן

בין הגורמים ללחץ לקראת בחינה פסיכומטרית ניתן למנות מספר סיבות וביניהן: אופיה של הבחינה, אשר דורשת מענה ממוקד על כמות רבה של שאלות בתוך פרק זמן קצוב, מבוססת על טכניקה ומיומנות ואינה מביאה לידי ביטוי ידע כללי נרחב, כישורים ויכולות אישיות, פחד מכישלון עצמי, חשש מלאכזב את הסביבה הקרובה בציון נמוך וכד'.

החרדה מפני הבחינה הפסיכומטרית מתפתחת בהדרגה ומגיעה לשיאה מספר ימים לפני מועד המבחן, כאשר מי שאינו מצליח להתמודד עמה סובל מהתופעה במהלך פתרון הבחינה עצמה.

חרדה על רקע הבחינה מוצאת ביטויה ברבדים הקוגניטיבי, הנפשי והפיזיולוגי כאחד:

בהיבט ההתנהגותי – דחיית ההרשמה לבחינה והתחמקות מביצועה וכן סירוב להירשם או רישום מאוחר לקורסי ההכנה לקראת הבחינה.

ברובד הנפשי – חוסר מוטיבציה ללמוד למבחן לצד עייפות, דכדוך, פחד ומועקה, המשליכים על יכולות ההתכוננות וגורמים לקשיי למידה.

במישור הגופני – תופעות פיזיולוגיות דוגמת דופק מהיר, לחץ בחזה, הזעה, כאבי בטן וראש, רעידות בלתי נשלטות ועוד.

במהלך הבחינה עצמה חווים חלק מהנבחנים תופעות של בלקאווט, שכחה ותחושות רפיון ושיתוק, המלוות בעקה נפשית.

דרכים אפשריות להתמודדות עם התופעה

על אף שחרדת בחינות הינה תופעה מורכבת, המלווה בתחושות פיזיולוגיות בלתי נעימות ובקשיים נפשיים, חשוב לזכור, כי אין המדובר בגזירה משמיים.

מודעות עצמית לבעיה וטיפול בה מבעוד מועד ידועים כאפקטיביים ותורמים באופן משמעותי לשיפור תהליכי הלמידה לקראת הבחינה ולהתמודדות מיטבית עם אתגריה ביום המבחן עצמו.

בשנים האחרונות גברה ההכרה בתופעה וכיום קיים מגוון רחב של ערוצים להפחתת הלחץ ומיגורו.

בין הדרכים הפופולריות:

לימוד לבחינה במסגרת לוח זמנים מתוכנן – זה יבטיח הכנה מסודרת תוך כיסוי היקף החומר כולו, שינון ותרגול והותרת זמן פנוי לביצוע חזרות ומבחני סימולציה.

הכרת מבנה הבחינה ומודעות לדרישותיה – לצורך הגברת תחושת השליטה בחומר, שיפור מיומנות פתרון השאלות בפרק זמן נתון וחיזוק יכולת ההתמודדות עם אתגרי הבחינה.

פניה לטיפולים אלטרנטיביים – דיקור סיני, רפלקסולוגיה, שיאצו וכד'. טיפולים אלה ידועים כבעלי תרומה משמעותית להרפיית הגוף, הזרמת אנרגיות חיוביות והפחתת מפלס החרדה.

הקפדה על פסקי זמן הפגתיים לצורך שחרור ופריקת מתחים – דוגמת פעילות ספורטיבית, יציאה לסרט, אמבט מפנק וכל עשייה אחרת, שהינה בעלת השפעה מרגיעה וחיובית.

נטילת תכשירי הרגעה
– כיום מציע השוק קשת נרחבת של תכשירי הרגעה טבעיים או תכשירים כימיים, הנמכרים כנגד הצגת מרשם רפואי.

הסתייעות בתכשירים תרופתיים, המוכרים כבעלי סגולות מחדדות ריכוז ויכולות למידה, דוגמת ריטלין.

תכשירים מסוג זה נועדו במקור לבעלי הפרעות קשב וריכוז (ADHD) והשימוש בהם עבור אוכלוסיית סטודנטים או ניגשים לבחינות הינו שנוי במחלוקת.

ולסיום, טכניקה מועילה תמיד – חשיבה חיובית תוך הסתכלות על חצי הכוס המלאה, אימוץ זווית ראייה ריאלית ומפוכחת והתייחסות לבחינה הפסיכומטרית בפרופורציות הנכונות.

הוספת תגובה

התגובה

עוד בנושא: